מה הוא ניתוח מעקפים ומתי מומלץ לבצעו?

מטופלים רבים הסובלים ממחלת לב כלילית מוצאים שיש להם שתי אפשרויות עיקריות. הראשונה היא צנתור, הליך פשוט יחסית שאינו מחייב ניתוח בהרדמה מלאה, וגם הסיכונים הנלווים אליו פחותים. זוהי ללא ספק הסיבה לכך שמרבית המטופלים יעדיפו שיטה זו, וגם חלק ניכר מהרופאים.

עם זאת, במקרים רבים אחרים יתגלה הצנתור כהליך יעיל פחות בהשוואה לאפשרות השנייה: ניתוח מעקפים. ניתוח זה יהיה חיוני באחד משלושה מצבים אפשריים: כאשר קיימים מספר עורקים חסמים והחדר השמאלי בלב מתפקד באופן לקוי, כאשר העורק הכלילי השמאלי חסום באופן משמעותי וחמור, או כאשר בוצע צנתור אבל ההליך כשל והחסימה עודנה קיימת.

כך מטפלים בחסימת עורקים

באופן כללי חשוב להבין שניתוח מעקפים הוא הליך כירורגי שמטרתו העיקרית היא להשיב ללב את אספקת הדם. זוהי היא נקודה קריטית שכן במצבים שונים עשויה להתקיים חסימה של העורקים, ורק בעזרת ההליך הכירורגיה ניתן יהיה לעקוף את החסימה ולאפשר לדם לזרום כרגיל.

פעולה זו תתבצע על ידי שימוש בכלי דם תקין מאזורים אחרים בגוף, ולאחר הניתוח ניתן יהיה לראות כיצד מתחדשת זרימת הדם וכיצד חוזר שריר הלב לתפקד בצורה תקינה וטובה יותר. אגב, מי שהיה עד לסימפטומים שליליים כמו קוצר נשימה או לחץ בחזה צפוי לחוש הקלה משמעותית בבוקר שאחרי.

מהלך הניתוח והסיכונים הנלווים אליו

כאמור, ניתוח מעקפים הוא מורכב יותר מהליכים אחרים כמו צנתור, ובהתאם מדובר בהליך ארוך יותר, שעשוי להימשך שלוש עד שש שעות במקרים שונים. המשתנה העיקרי שישפיע כאן הוא כמובן מיקום החסימות והמצב הכללי הדורש טיפול מתאים.

חשוב להוסיף ולהדגיש שגם ניתוח המעקפים – כמו ניתוחי לב והליכים כירורגיים אחרים – נושא עמו סיכונים אפשריים. המידה שבה סיכונים אלה יתפתחו תלויה בבריאות המטופל כמו גם בהיסטוריה הרפואית שלו, כך שמטופלים הסובלים מסכרת או מחלת כליות, למשל עשויים להיות רגישים יותר לסיכונים. ברשימת הסיבוכים הפוטנציאליים ניתן למנות תופעות כמו דימום, הפרעות קצב כתוצאה מאיסכמיה, זיהום של פצעי הניתוח (שיטופל לרוב באמצעות אנטיביוטיקה יעילה) ובמקרים נדירים מאוד קיים גם סיכון לאבדן זיכרון ולפגיעה קוגניטיבית.

חלק מהדרך

לבסוף כדאי לזכור עוד פרט אחד חשוב, והוא שניתוח מעקפים יעיל מאוד – אבל איננו מהווה פתרון יחיד וסופי למחלת הלב. כדי לראות שיפור ניכר ולאורך זמן חשוב להקפיד גם על המשך הטיפול התרופתי, ובעיקר לשמור על אורח חיים בריא שכולל שינוים בתזונה ובפעילות הגופנית. רק כך יוכל המטופל להתמודד מול מחלת הלב ולשפר את איכות חייו.